יהודית רובנובסקי-פז מרצה במסגרת לימודי תרגום במכללה האקדמית בית ברל
תוכלי לתת לנו מעט רקע על הקורס? ועל לימודי תרגום בפרט?
תוכנית לימודי התרגום בבית ברל היא אחת התוכנית הוותיקות בארץ להכשרת מתרגמים ומתרגמות. כיום אנחנו מתמקדים בלימודי תרגום מעברית לאנגלית בלבד. הלימודים נמשכים שנה וכוללים התנסויות מעשיות בתרגום בתחומי תוכן שונים: תרגום עיוני ואקדמי, עיתונאי, ספרותי, משפטי, מסחרי, לוקליזציה, כתוביות ועוד, כדי לחשוף את הסטודנטים שלנו לאתגרים המגוונים שכרוכים בתרגום מסוגים שונים.
במסגרת קורס תרגום עיוני ואקדמי, התחלנו לפני שנתיים לשלב מטלת תרגום ערך בוויקיפדיה. במסגרת המטלה נדרשים הסטודנטים לכמה דברים: היכרות עם סגנון הכתיבה האנציקלופדי; עבודה בהתאם לדרישות ייחודיות ללקוח מבחינת סגנון, ניסוח וגם אילוצים טכניים, שלא בהכרח תואמות למה שאנחנו מכירים מתחומים אחרים; התמודדות עם פלטפורמת כתיבה חדשה; קבלת החלטות עריכה בהתאם לרלוונטיות של המידע לקהל הקוראים בעברית; ביצוע תחקיר מעמיק ובדיקת עובדות, ועוד. כל הדברים האלו הם חלק מעבודת המתרגמת בתחומים שונים, ומטלת ויקיפדיה מתכללת אותם במיזם אחד. מסיבה זו המטלה ניתנת לקראת סוף שנת הלימודים, כמעין סיכום של נושאים שונים שנלמדו עד אותו רגע.
מה היחס שלך לוויקיפדיה? אנחנו יודעים שהאקדמיה רואה בה הרבה פעמים כגורם מאיים, ומרצים מזהירים תלמידים מלהשתמש בה..
בתרגום אנחנו משתמשים הרבה בוויקיפדיה לבדיקת מונחים, איות והגייה של שמות ועוד. יש דברים שצריך לוודא עם מקורות נוספים, אבל ויקיפדיה היא לרוב מקור מידע לגיטימי עבורנו. כחלק מהעבודה על המטלה, הכרנו לסטודנטים את לשונית ה”דיון” בערכים וכך הם למדו לבדוק אם היה משהו שנוי במחלוקת במידע שהם מתבססים עליו.
איך היה תהליך העבודה?
לאחר הרצאה שנתנה ד”ר קרן שצמן מעמותת ויקימדיה על ויקיפדיה באופן כללי ועל סגנון הכתיבה האנציקלופדי, הסטודנטים קיבלו יד חופשית לבחירת הערכים לתרגום, כאשר הוסבר להם מראש שכדאי להם לבחור ערכים בנושאים שהם מבינים בהם. חלקם בחרו מרשימת הערכים החסרים בוויקיפדיה ומפרויקט נשים באדום. הערכים שתורגמו מגוונים ביותר: מלהקת פאנק וארגוני עובדים ביפן, דרך סרטים, ספרים, אומנים בתחומים שונים, דמויות היסטוריות, נשים ממציאות ופורצות דרך בתחומן, ועד למושגים באסלאם ובנצרות.
הערכים הנבחרים הועברו לאישור עמותת ויקימדיה, כדי לוודא שאכן יש בהן ערך אנציקלופדי, לאחר מכן תורגמו בפורמט וורד והועברו לבדיקה אצל המרצה, ולבסוף הועלו לאוויר, שוב בעזרת ד"ר שצמן מוויקימדיה ישראל.
מה היה השוני הגדול ממטלת כתיבה רגילה? מה בדרך כלל מטלת כתיבה רגילה בקורסי תרגום?
הסטודנטים אהבו את המטלה. לרוב הם מתרגמים טקסטים שהמרצות מביאות, ולא תמיד מתחברים לנושאים. בקורס תרגום אקדמי במיוחד, לרוב הטקסטים לקוחים מתוך מאמרים מדעיים והם “כבדים” ופחות מעניינים בעיני הסטודנטים. השוני העיקרי במטלה הזו הוא יכולת הבחירה בנושא אישי שהסטודנטים מתחברים אליו ומתלהבים ממנו. היכרות עם הנושא עזרה להם לקבל החלטות בנוגע להערות שוליים, השמטת מידע או הוספת מידע, באופן שהם לא תמיד מצליחים לעשות בטקסטים אקדמיים בנושאים שהם לא שולטים בהם.
לרוב הסטודנטים היה מעניין להכיר את “מאחורי הקלעים” של ויקיפדיה, שהיא כלי שאנחנו משתמשים בו הרבה אבל לא בדיוק מבינים איך הוא פועל.
הבדל נוסף הוא נושא הפרסום. התרגומים שאנחנו עושים בכיתה נשארים בכיתה. במטלה הזאת, התוצר עולה לאוויר ולסטודנטים יש תרגום ראשון ש”התפרסם”. כיוון שמדובר לרוב בתחום שהם מרגישים אליו איזשהו קשר אישי, הם שמחו במיוחד לתרום לו ולהשאיר חותם מהבחינה הזאת. כמובן פרסום משמעותו ביקורת, והיו לנו מקרים שעורכים אחרים בוויקיפדיה ערכו או שינו ערכים שהסטודנטים שלנו תרגמו, אבל זה חלק מהעניין וגם לביקורת צריך להתרגל. ברוב המקרים הערכים המתורגמים היו טובים ולא הוסרו, אבל היינו מוכנים נפשית למצב כזה. העבודות הוגשו קודם בפורמט וורד כך שמבחינת ציון לא היה הבדל אם הערך הוסר או לא.
לי כמרצה היה מאוד מעניין להכיר את כל תחומי העניין של הסטודנטים ולהיחשף לנושאים שלא הייתי מכירה אחרת.
היו דברים שגיליתם על ויקיפדיה עצמה במהלך העבודה? שהסטודנטים גילו והופתעו?
כשהעלינו ערכים אני חושבת שחלקנו הופתענו לראות את מידת המעורבות של עורכים אחרים בוויקיפדיה ואת המהירות שבה הערכים שלנו שונו או עוררו דיון. הבנו שאמנם ויקיפדיה היא מיזם שיתופי אבל סביר להניח שאי אפשר באמת לכתוב בו כל מה שרוצים ומכאן – שהיא מקור אמין יותר למידע משחשבנו.
לצפייה בערכים שנכנתבו במסגרת לימודי תרגום במכללה האקדמית בית ברל