בדף זה תוכלו למצוא תשובות לשאלות נפוצות הקשורות לכתיבה בוויקיפדיה העברית ולשילוב מטלת הכתיבה בקורס אקדמי. לא מצאתם את מה שחיפשתם? כתבו לנו: [email protected]
בדף זה תוכלו למצוא תשובות לשאלות נפוצות הקשורות לכתיבה בוויקיפדיה העברית ולשילוב מטלת הכתיבה בקורס אקדמי. לא מצאתם את מה שחיפשתם? כתבו לנו: [email protected]
עמותת ויקימדיה ישראל, בשיתוף עם קהילת ויקיפדיה העברית, מחפשת דרכים להעשיר את התוכן של האנציקלופדיה החופשית ולצרף עוד עורכים ועורכות לשורותיה. במקביל, אנשי אקדמיה במוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ החלו לעודד כתיבה בוויקיפדיה כחלק ממטלות הקורס או בנוסף להן. כעבור מספר שנים של ניסיונות והפקת לקחים, גיבשנו תוכנית מסודרת שמוצגת כאן לפניכם.
מצאנו שהדרך הטובה ביותר היא לשלב את הכתיבה בוויקיפדיה כמטלת חובה במסגרת הקורס, תוך כתיבת טיוטת הערך מחוץ לוויקיפדיה. זאת כדי לאפשר להם להיכנס בהדרגה לעולם של ויקיפדיה.
מידע כללי על העמותה ופעילותה האקדמית ניתן למצוא כאן. בקישור זה תוכלו להתרשם גם מפעילויות דומות נוספות ברחבי העולם.
על היתרונות בשילוב כתיבת ערך בוויקיפדיה כמטלה אקדמית ניתן לקרוא כאן.
ויקיפדיה נכתבת, נערכת ומנוהלת בידי קהילה של עורכים ועורכות מתנדבים המכונים ”ויקיפדים“ (ביחיד: ”ויקיפד“ או ”ויקיפדית“). כל אדם יכול להצטרף לקהילה ולהשתתף בכתיבה ובעריכה. אין מערכת, עורך ראשי או מו״ל. כל ההחלטות נעשות במשא ומתן בין חברי קהילת המתנדבים. ראו הסבר בוויקיפדיה עצמה – מיהם הוויקיפדים.
לא. ויקיפדיה מנוהלת בידי קהילת הכותבים בה. המדיניות נקבעת במשא ומתן בין המשתתפים בכתיבה, שהם מתנדבים. אין לשום גוף חיצוני אפשרות להכתיב כללים לקהילת הכותבים. הסבר מפורט יותר נמצא בוויקיפדיה עצמה – שאלות ותשובות: מנהלה.
כאן תוכלו לקרוא ראיונות עם מרצים ששילבו מטלת כתיבה בוויקיפדיה בקורסים אקדמיים ותוכלו להתרשם מחוויותיהם וניסיונם.
הרעיון הוא שמטלת הכתיבה בוויקיפדיה תהיה חלק בלתי נפרד מהמטלות שהסטודנטים נדרשים לעמוד בהן בקורס, ושהזמן הנדרש לתהליך ההדרכה, הכתיבה והבדיקה יהיה חלק מלוח־הזמנים הכללי של הקורס. לא מדובר בפרויקט חיצוני הדורש זמן מיוחד.
ככלל, מטלת הכתיבה מתחלקת לארבעה חלקים עיקריים: בחירת נושא לכתיבה (בליווי צוות העמותה), איתור מקורות, כתיבת טיוטה (תוך קבלת משוב מתמיד מהמרצה) והעלאת הטיוטה לוויקיפדיה כערך (באמצעות כלי עזר מקוונים). עיקר הזמן יושקע בבחירת הנושא ובכתיבה עצמה. ראו כאן: הצעה לתוכנית עבודה.
אין עלות כספית. עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה ללא מטרות רווח. צוות העמותה ומתנדביה משקיעים זמן ומרץ כדי לאפשר לכל אדם גישה למכלול הידע האנושי. התוכנית הזאת היא עוד דרך שבאמצעותה אנחנו חותרים למטרה הזאת.
אם תרצו לתרום סכום כלשהו לעמותת ויקימדיה ישראל, כדי לאפשר את המשך פעילותה, תוכלו לעשות זאת באמצעות המידע בקישור הזה.
לא מעבר למיומנות הנדרשת לעבודה האקדמית הרגילה. היכרות כלשהי עם ויקיפדיה היא בהחלט יתרון, אבל המרצה לא יידרש לעבוד ישירות עם ויקיפדיה. הסטודנטים יכתבו את טיוטת הערך באמצעות מעבד תמלילים ויעבירו אותה אל המרצה בקובץ רגיל, באמצעי התקשורת הרגילים של המוסד. העלאת הערך לוויקיפדיה תיעשה באופן עצמאי ע״י הסטודנטים באמצעות כלי־עזר מקוונים שיועברו למרצה ע״י צוות העמותה. התקשורת עם קהילת העורכים בוויקיפדיה תתקיים גם היא בתיווך צוות העמותה.
כדי לכתוב ערך חדש בוויקיפדיה, יש להירשם תחילה. גם העבודה עם הלומדה שלנו מחייבת רישום בוויקיפדיה. הרישום פשוט, אינו כרוך בתשלום או בהתחייבות כלשהי ואינו מחייב מסירת פרטים אישיים. כדאי לכם להירשם, כלומר ליצור חשבון בוויקיפדיה, כבר בתחילת העבודה. הסטודנטים יצטרכו ליצור לעצמם חשבונות בוויקיפדיה, אולם הם יוכלו לעשות זאת לקראת סוף התוכנית, לכשיסיימו לכתוב את הטיוטה ולפני העלאתה כערך לוויקיפדיה. עם זאת, יש לוודא שהם יצרו לעצמם חשבון שבוע לפחות לפני סיום העבודה והעלאת הערך.
שימו לב – תהליך הרישום צריך להיעשות מהמחשב האישי בביתכם או מהטלפון החכם שלכם, אם הוא מחובר לאינטרנט באמצעות הרשת הסלולרית. הרישום ממחשבים של המוסד האקדמי, או באמצעות חיבור לרשת של המוסד, אינו מומלץ (ראו הסבר להלן).
בעת הרישום תצטרכו לבחור לעצמכם שם שיופיע בצד תיאור העריכות שערכתם בוויקיפדיה. תוכלו להשתמש בשמכם האמתי או בכינוי כלשהו. אם אתם מעוניינים לצרף את התואר שלכם (דוקטור, פרופסור וכיוצ״ב), תצטרכו לציין ב”דף המשתמש“ את מהות התואר ואת המוסד שהעניק אותו.
הכנסת שינויים בערכים קיימים אינה מחייבת רישום, אולם במצב כזה, כתובת ה־IP של המחשב שלכם תופיע בצד תיאור השינויים שהכנסתם. באמצעות כתובת ה־IP אפשר לזהות את המקום ואת המוסד שממנו התחברתם אל ויקיפדיה.
בעת הרישום תתבקשו לציין את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם. אין חובה לעשות זאת, אולם אנחנו ממליצים מאוד לציין כתובת שאתם בודקים לעתים קרובות. כך תוכלו לשחזר את סיסמת הכניסה לוויקיפדיה במקרה שתשכחו אותה ותקלו על עורכים אחרים ליצור אתכם קשר בעת הצורך. שימו לב – הכתובת שתציינו לא תופיע בוויקיפדיה ורק מספר מצומצם של עורכים ותיקים יוכלו לראות אותה. אבל זכרו – כשאתם משיבים להודעת דואר אלקטרוני, כתובתכם, מטבע הדברים, נעשית גלויה.
לא. כל מרצה וכל סטודנט צריכים לפתוח חשבון משתמש בוויקיפדיה מהמחשב הפרטי שלהם בבית או מהטלפון החכם שלהם, אם הוא מחובר לרשת הסלולרית.
ויקיפדיה מתירה פתיחת חשבון משתמש אחד לכל אדם. פתיחת חשבון משתמש נוסף לאדם שכבר נרשם בוויקיפדיה נחשבת עברה על כללי ויקיפדיה ומביאה לחסימת המשתמש/ת (חשבון נוסף כזה מכונה בוויקיפדיה ”בובת קש“ או ”בובת גרב“, באנגלית: sockpuppet).
כדי לצמצם את האפשרות הזאת, ויקיפדיה מגבילה את מספר חשבונות המשתמש שאפשר לפתוח מכתובת IP אחת (כתובת IP היא מספר המזהה את כל מחשב או רשת מחשבים פנימית ברשת האינטרנט העולמית). המחשבים במוסד האקדמי מחוברים כולם לרשת פנימית שמתחברת כיחידה אחת לאינטרנט. לפיכך יש להם כתובת IP אחת. אם מרצים וסטודנטים רבים יירשמו לוויקיפדיה ממחשבים של המוסד, כתובת ה־IP של המוסד תיחסם, וייתכן שאף חשבונות המשתמש ייחסמו. ראו גם השאלה הזאת.
”דף משתמש“ הוא דף אישי מיוחד שנוצר בעת הרישום בוויקיפדיה. לאחר הרישום הוא ריק (וזו הסיבה לכך ש”שם המשתמש“ שלכם מופיע בשלב זה בצבע אדום), ואתם מוזמנים לציין בו כל פרט אישי שעשוי לסייע לעורכים אחרים בוויקיפדיה להכיר אתכם ולעבוד אתכם ביעילות. אתם בוחרים אילו פרטים לחשוף ב”דף המשתמש“. אנחנו ממליצים שתכתבו בו מהו התחום האקדמי שאתם עוסקים בו, מהו תוארכם האקדמי, מאיזה מוסד קיבלתם את התואר, באיזה מוסד אתם עובדים כיום, מהן השפות שאתם שולטים בהן ובאילו תחומים אתם יכולים לתרום לוויקיפדיה. תוכלו כמובן לציין שאתם מתכוונים להצטרף לתוכנית הכתיבה בוויקיפדיה כמטלה אקדמית. בסוף התוכנית תוכלו לכתוב בדף המשתמש סיכום קצר של ההתנסות.
בצד ”דף המשתמש“ נפתח גם ”דף שיחה“ אישי שבו תקבלו הודעות אישיות מעורכים אחרים. אנא עקבו אחר השינויים בדף השיחה האישי הזה והגיבו בעת הצורך. אם קיבלתם הודעה לא־ברורה או הודעה שאינכם יודעים מה להשיב לה, אנא היוועצו בנו.
ודאו שכתבתם את שם המשתמש שלכם בצורה מדויקת, כולל רווחים וסימני פיסוק. אם השתמשתם באותיות לטיניות – הקפידו על הבחנה בין אותיות רישיות לאותיות קטנות (upper case, lower case).
לאחר שנכנסתם לחשבון המשתמש שפתחתם בוויקיפדיה, תראו בחלק העליון של המסך מצד שמאל, בצד שם המשתמש שלכם, את הקישור ”טיוטה“. אם תלחצו עליו ייפתח בפניכם חלון עריכה שבו תוכלו לכתוב טיוטת ערך או לתרגל צורות שונות של עריכה. אתם יכולים להיעזר במדריך צעד־אחר־צעד ליצירת טיוטה לערך חדש בוויקיפדיה. אם אין לכם ניסיון בכתיבה בוויקיפדיה, אנא היוועצו בנו לפני הכנסת ערך חדש לוויקיפדיה.
כדי להגיע אל הטיוטה שלכם, עליכם להיכנס לחשבון המשתמש וללחוץ שוב על הקישור ”טיוטה“ בחלק השמאלי העליון של המסך. אם לא פתחתם את דף הטיוטה מלכתחילה באמצעות הקישור ”טיוטה“, ייתכן שהיא התגלגלה למקום לא־נכון בוויקיפדיה ואחד העורכים מחק אותה. אם אינכם מצליחים למצוא את הטיוטה בוויקיפדיה ואין לכם דרך לשחזר את הטקסט, אנא צרו אתנו קשר וננסה לעזור.
בוויקיפדיה לא ניתן קרדיט על הכתיבה בערך עצמו. אבל בעת העלאת הערך לוויקיפדיה, הסטודנטים יפתחו חשבונות משתמש, ובהם יוכלו לציין את שמם – שמם האמתי או כינוי כלשהו. את השם או הכינוי אפשר לראות בלשונית ”גרסאות קודמות“ שנמצאת בפינה השמאלית העליונה של הערך בוויקיפדיה.
בנוסף, אפשר לפעמים לתת קרדיט למוסד האקדמי או לחוג ב”דף השיחה“ של הערך. צריך לעשות זאת בתיאום עם קהילת העורכים בוויקיפדיה. צוות האקדמיה בעמותה יוכל ליצור את הקשר עם קהילת העורכים.
הנה דוגמה לערך שנכתב במסגרת קורס אקדמי: בדף השיחה של הערך מצוין שם המיזם ושם המוסד האקדמי, בלשונית ”גרסאות קודמות“ אפשר לראות את כינויה של הסטדנטית שיצרה את הערך וכינויי העורכים ששיפרו אותו לאחר מכן.
לא. אנחנו איננו מנהלים את ויקיפדיה ואין לנו אפשרות להבטיח שהחומר החדש לא ישונה או יימחק. אבל אנחנו נמצאים בקשר מתמיד עם קהילת הכותבים בוויקיפדיה ויש לנו אפשרות לפנות אליהם. לכן אנחנו מציעים את שירותנו לאנשי אקדמיה שמעוניינים לקדם כתיבה אקדמית באמצעות ויקיפדיה, ולכן אנחנו ממליצים לעבוד בשיתוף איתנו.
לא. כל פרט במדיניות של ויקיפדיה נקבע על־ידי קהילת הכותבים. אבל אנחנו יכולים לייעץ איך לכתוב ואיך להתנהג באופן שלא יפר את המדיניות, ואנחנו יכולים ליצור קשר עם אנשים בקהילת הכותבים שמוכנים לעזור לכותבים חדשים.
אם אתם רוצים לקבל חומר רקע על עקרונות המדיניות הנהוגה בוויקיפדיה העברית, תוכלו לעיין בדף ויקיפדיה: עקרונות וקווים מנחים בוויקיפדיה עצמה.
בוויקיפדיה העברית יש כ־200 אלף ערכים, ובכל זאת יש בה עדיין לא־מעט תחומים דלי־ערכים. כל נושא שיש בו עניין וחשיבות לציבור הרחב, ועדיין לא נכתב עליו ערך בעברית, יתאים.
ראו מדריך לאיתור ערכים חסרים בוויקיפדיה העברית וכן מדריך לבחירת ערך להרחבה. צוות האקדמיה בעמותה יוכל לסייע לכם באם לא מצאתם ערכים מתאימים.
בדף הזה תוכלו למצוא ערכים הקיימים בשפות רבות אך לא בעברית. אפשר להיעזר בערכים הקיימים בוויקיפדיות בשפות האחרות, אבל רצוי לא לתרגם לעברית, אלא לכתוב את הערך מאפס תוך התאמתו לקהל הדובר עברית.
בדף הזה תוכלו למצוא ריכוז של ”קישורים אדומים“ לערכים שעדיין לא נכתבו בוויקיפדיה העברית.
בדף הזה תוכלו למצוא שמות של ערכים מבוקשים שעדיין לא נכתבו.
כן. התוכנית מתאימה גם לכיתה בגודל כזה. במצב כזה רצוי לחלק את הכיתה לזוגות, כך שכל זוג יכתוב ערך אחד. מניסיוננו, לא כדאי לעבוד בצוותים של יותר משני סטודנטים.
לפי התוכנית שאנחנו מציעים, הכתיבה בוויקיפדיה היא מטלת חובה וחלק בלתי נפרד מהמטלות הנדרשות מהסטודנטים כדי לעבור את הקורס. מהניסיון שצברנו עד כה, זאת שיטת העבודה שמניבה תוצאות טובות גם לסטודנטים וגם לוויקיפדיה.
מטלת הכתיבה בוויקיפדיה דורשת מיומנות כתיבה בעברית ברמה גבוהה יחסית. עם זאת, כיוון שאנחנו ממליצים על עבודה בצוותים קטנים (בדרך־כלל בזוגות), אפשר לְצַוות סטודנטים בעלי קושי בתחום השפה עם סטודנטים בעלי מיומנות לשונית גבוהה יחסית, כך שהם יפצו זה על החולשות של זה.
בשלב הזה אנחנו עובדים רק עם ויקיפדיה בשפה העברית. הוויקיפדיות בשפות השונות אינן מנוהלות באופן מרוכז, אלא כל ויקיפדיה בכל שפה מתנהלת על־ידי קהילת העורכים המסוימת שלה. לכל ויקיפדיה יש קריטריונים שונים וצרכים שונים שמשפיעים על בחירת נושאי הכתיבה. כדי שהתוכנית תצליח, עלינו ליצור קשרים וערוצי תקשורת טובים עם קהילת העורכים, ועלינו להכיר היטב את הקריטריונים והצרכים של כל ויקיפדיה. כיום, יש לנו קשרים כאלה והיכרות כזאת עם ויקיפדיה בשפה העברית. בעתיד אולי נוכל להציע גם תוכנית לכתיבה בשפות אחרות, אולם עדיין לא הגענו לכך.
כן. הנה הסבר כיצד זה למעשה עובד.
יש לנו מדריכים הכוללים הסברים על ויקיפדיה ואופן הכתיבה בה מהיבטים שונים, ויש לנו לומדה שבאמצעותה אפשר ללמוד ולתרגל את הכתיבה בוויקיפדיה. אולם בתוכנית האקדמיה שלנו, אנו מספקים לכם חומרי עזר ספציפיים המותאמים לפרויקט ולצרכיו. אם בכל זאת תרצו לעיין בחומרים מקיפים יותר העוסקים גם בהיבטים הטכניים והן בתכני העשרה על ויקיפדיה, הנה הרשימה:
הלומדה נועדה לאפשר לכם ללמוד את הפן הטכני של העבודה בוויקיפדיה. היא כוללת הסבר מקיף על ממשק ויקיפדיה, וכוללת הדמיות שיאפשרו לכם להתנסות בקשת של פעולות שעשויות להידרש בעת היצירה והעריכה של תוכני ויקיפדיה (פעולות כמו יצירת כותרות, הוספת קישורים, יצירת הערות שוליים, הוספת תמונה ועוד).
שימו לב – השימוש בלומדה הוא לצורך למידה מקיפה של הכתיבה הטכנית בוויקיפדיה. הלומדה אינה מיועדת לסטודנטים המשתתפים בפרויקט כתיבת ערך כמטלה אקדמית. הסטודנטים יכתבו את הערך במעבד תמלילים ולאחר אישור סופי של המרצה, יעלו את הטיוטה לוויקיפדיה כערך תוך שימוש בכלי העזר הייעודי.
חומרי ההדרכה, כמו הטקסטים בוויקיפדיה, מופצים לכל דורש בתנאי רישיון חופשי. מותר לעשות בהם כל שימוש, בתנאי שיוזכרו שמות המחברים או יוצג קישור לגרסה המקורית שלהם. פרטים נוספים בקישור הזה.
צוות האקדמיה של העמותה יעבור על רשימת הנושאים שלכם וידריך אתכם לגבי מידת ההתאמה לוויקיפדיה. קחו בחשבון את הנקודות הבאות:
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, וככזו היא כוללת נושאים שמעניינים את הציבור הרחב, שיש להם חשיבות או בולטות (באנגלית: notability). אי־אפשר להגדיר ”חשיבות“ באופן חד־משמעי, אבל במשך הזמן נקבעו בוויקיפדיה קריטריונים ל”חשיבות“. הקריטריונים האלה משתנים מתחום לתחום.
בשלב הראשון, אפשר לבדוק אם האישיות, המקום, הארגון או המושג שעליו רוצים לכתוב מוזכר במקורות רבים ומגוונים. נושא שנדון במקורות רבים ובהרחבה הוא נושא מתאים לוויקיפדיה, בדרך־כלל.
בנוסף, אפשר לבדוק אם הנושא מופיע כערך בוויקיפדיה בשפות אחרות (הקריטריונים שנקבעו בשפות השונות אינם זהים, אבל הם דומים).
בדף הזה בוויקיפדיה תוכלו למצוא דוגמאות לערכים שנמחקו בעקבות דיון ומסקנה כי אין לנושאים האלה חשיבות אנציקלופדית.
יש בוויקיפדיה הנחיות והסברים מפורטים יותר, אבל כדאי לכם לפנות אל צוות האקדמיה של העמותה כדי שייעץ לכם ויפנה אתכם אל הדפים הרלוונטיים בוויקיפדיה.
אין מספר כזה. כמו בכתיבה אקדמית, גם כשמדובר בערך בוויקיפדיה – מוטב להסתמך על מקורות רבים ככל האפשר. במקרים מסוימים יש רק מקור אחד או שניים שעליהם אפשר להסתמך. במקרה כזה, כדאי לבדוק האם הנושא הוא בעל חשיבות אנציקלופדית. אם הנושא מתאים לקריטריונים הנהוגים בוויקיפדיה, אפשר לכתוב עליו גם בהסתמך על מקורות מועטים, אבל כדאי לחפש מקורות נוספים. אפשר להיעזר במקורות שאינם כתובים עברית או אנגלית, אבל רצוי שהמקור העיקרי יהיה כתוב בשפות אלה.
בעיקרון, לא. הערכים בוויקיפדיה מבוססים על מקורות כתובים שעברו ביקורת עמיתים או הליך בדיקה מקובל אחר. יש מצבים חריגים שבהם אפשר להשתמש בעדות ישירה. למשל, אם תאריך הלידה או מקום הלידה של אדם מסוים לא פורסם בשום מקום, ואותו אדם היה מוכן לחשוף את המידע בריאיון אישי לצורך כתיבת ערך בוויקיפדיה, ייתכן שתהיה אפשרות לפרסם את המידע בוויקיפדיה. אבל אלה מקרים חריגים שדורשים דיון בתוך קהילת העורכים. במסגרת התוכנית, הסטודנטים אינם אמורים להיכנס לדיונים עם עורכים אחרים, ולפיכך עליהם לגבות את הנתונים במקורות כתובים. במקרה של ספק, היוועצו בצוות העמותה. ראו גם השאלה הזאת.
לא. הכתיבה בוויקיפדיה פתוחה בפני כל אחד, ואי־אפשר להודיע שנושא מסוים שמור לאדם מסוים כדי שיכתוב עליו.
המרצה והסטודנטים יבחרו נושאים לכתיבה בתחילת התהליך. יש אפשרות – בסבירות נמוכה – שבסוף תהליך הכתיבה יתברר שמישהו כבר כתב ערך בוויקיפדיה על הנושא. במצב כזה, יהיה צורך למזג את עבודת הסטודנט/ית עם הערך שכבר נמצא בוויקיפדיה.
ערך טוב בוויקיפדיה הוא ערך שמשתנה ומתעדכן כל הזמן. זהו אחד היתרונות של ויקיפדיה על־פני מקורות מידע מסורתיים – האפשרות המתמדת לעדכן פרטים, להוסיף מידע, לשפר ניסוח וכו׳. לכן, יש לצפות לכך שהערך ישתנה עם הזמן. ככל שהנוסח הראשוני יהיה טוב ומלא, כך יקטן הצורך בהכנסת שינויים בהמשך.
ערך עלול להימחק, אם קהילת הכותבים בוויקיפדיה מגיעה למסקנה שאין לנושא חשיבות אנציקלופדית. לשם כך, יש להשקיע מחשבה בבחירת נושא הכתיבה. צוות האקדמיה של העמותה יסייע בכך.
האפשרות לערוך בוויקיפדיה, או ליצור חשבונות משתמש, חסומה ברשתות רבות השייכות למוסדות אקדמיים. ויקיפדיה מגבילה את מספר חשבונות המשתמש שאפשר ליצור מכתובת IP אחת (כתובת IP היא סימן המזהה את המחשב או את הרשת המקומית ברשת האינטרנט). יכול להיות שסטודנטים או מרצים אחדים ניסו להירשם לוויקיפדיה ממחשבים של המוסד ובעקבות זאת נחסמה הרשת של המוסד באופן אוטומטי. מסיבה זאת, אנחנו ממליצים להירשם לוויקיפדיה (ליצור חשבון משתמש) לפחות שבוע לפני העלאת הערך מהמחשב הפרטי בבית או מהטלפון החכם, אם הוא מתחבר לאינטרנט דרך הרשת הסלולרית.
אפשרות אחרת היא שמישהו ניסה בעבר לערוך שלא על־פי כללי ויקיפדיה, ולפיכך כתובת ה־IP של המוסד כולו נחסמה.
במסגרת התוכנית, הסטודנטים לא יצטרכו לעבוד ישירות בוויקיפדיה, אלא יכתבו טיוטות במעבד תמלילים, ורק בשלב הסופי יעלו אותן כערכים לוויקיפדיה בהדרכת צוות העמותה. לכן, בעיות טכניות כאלה לא יפריעו כנראה למהלך העבודה. לקראת שלב העלאת הטיוטות כערכים לוויקיפדיה, או אם החסימה מפריעה במהלך העבודה עוד קודם לכן, פנו אלינו ונבקש מאחד העורכים האחראים לנושא לשחרר את כתובת ה־IP. אנחנו גם נדריך אתכם כדי למנוע חסימה כזאת בעתיד.
אפשר לערוך בוויקיפדיה בשתי צורות. השיטה הוותיקה יותר מכונה ”עריכת קוד מקור“. לחיצה על הלשונית ”עריכת קוד מקור“ פותחת חלון עריכה שבו מקלידים את הטקסט של הערך ומשלבים בתוכו הוראות לגבי עיצוב הטקסט, קישורים ממילים בטקסט לערכים אחרים וכיוצא באלה. זוהי בעצם markup language דומה ל־HTML, אך פשוטה יותר, והיא פותחה במיוחד עבור ויקיפדיה עם הקמתה.
בשנים האחרונות, עם התרחבות קהילות העורכים בוויקיפדיה, עלתה דרישה לפשט עוד יותר את העריכה בוויקיפדיה, כך שהיא תהיה דומה לעריכה באמצעות מעבד תמלילים. לצורך זה פותח ”העורך החזותי“. לחיצה על הלשונית ”עריכה“ מביאה להופעת ממשק דומה למעבד תמלילים. הממשק הזה מאפשר לעצב את הטקסט באמצעות כפתורים על המסך, ולהוסיף קישורים באמצעות ”אשף“ הכולל מנוע חיפוש והנחיות צעד־אחר־צעד.
במסגרת התוכנית שאנחנו מציעים, הסטודנטים יכתבו את טיוטות הערכים מחוץ לוויקיפדיה, באמצעות מעבד תמלילים רגיל. הם יעלו את הטיוטות כערכים לוויקיפדיה רק בשלב האחרון של התוכנית. לפיכך, בחירת שיטת העריכה והממשק המתאימים לא תעלה כלל, אלא בשלב האחרון ממש. בשלב הזה יקבלו הסטודנטים הדרכה בנושא מצוות העמותה.
הדפים בוויקיפדיה ממוינים לפי סוגים ולפי נושאים באמצעים שונים. אחד האמצעים האלה הוא הוספת קידומת לכותרת הדף. כותרות הדפים המציגים את הערכים עצמם אינם כוללים כל קידומת. דפים אלה מכונים ”מרחב הערכים“ (באנגלית: main namespace או article namespace). כותרות דפי השיחה של הערכים כוללות את הקידומת ”שיחה“ באופן הזה: ”שיחה:שם הערך“. כותרת של דף משתמש נראית כך: ”משתמש:פלוני“ או כך: ”משתמשת:אלמונית“.
אחרי הקידומת מופיע תמיד סימן נקודתיים, ואחריו, ללא רווח, שם הדף. סך הכול, יש 18 קידומות או ”מרחבי שם“ המייצגים 18 סוגים שונים של דפים. מנוע החיפוש של ויקיפדיה מאפשר חיפוש דפים בתוך ”מרחבי שם“ מסוימים.
כשאתם נותנים כותרת לדף בוויקיפדיה אל תשתמשו בסימן הנקודתיים, כדי שלא להכניס את הדף ל”מרחב שם“ שהוא לא נועד לו. בכל מקרה של ספק לגבי השם המתאים לערך כלשהו, היוועצו בצוות העמותה. פרטים נוספים בוויקיפדיה עצמה – מרחב שם.
תנו לערך שאתם מתכוונים לכתוב כותרת שתשקף את המינוח המקובל ביותר והניטרלי ביותר. כלומר, תנו לו שם שיהיה ברור לציבור רחב ככל האפשר ושאין בו התחייבות לתאוריה מסוימת או להשקפת־עולם שעשויה להיות שנויה במחלוקת. אם אפשר לכתוב את כותרת הערך בצורות כתיב שונות, השתמשו בכתיב המלא התקני המומלץ על־ידי האקדמיה ללשון העברית. אם מדובר בשם לועזי של אדם, השתמשו בתעתיק המקובל ביותר לעברית, ואם אין תעתיק כזה, השתדלו לשקף את ההגייה במקום שממנו הגיע אותו אדם (פרטים נוספים בוויקיפדיה – תעתיק שמות זרים לעברית). לאחר העלאת הערך לוויקיפדיה, תוכלו ליצור ”דפי הפניה“. דפים אלה כוללים כותרות חלופיות לערכים קיימים בוויקיפדיה. יצירת ”דפי הפניה“ תבטיח אפשרות למצוא את הערך שלכם גם באמצעות הכותרות החלופיות או הכתיבים החלופיים.
פרטים נוספים בוויקיפדיה עצמה – מתן שם לערך.
תלוי איפה פרסמת ומהם כללי זכויות היוצרים של אותו פרסום. רוב כתבי־העת האקדמיים דורשים זכויות בלעדיות על הטקסטים המתפרסמים בהם, כך שאי־אפשר להעתיק מהם טקסטים לוויקיפדיה, אפילו כתבת אותם בעצמך. בכל מקרה, טקסטים אקדמיים זקוקים כמעט תמיד לשכתוב כדי שיתאימו לקהל הרחב (ואלה בעצם מטרות מרכזית של הפרויקט: להנגיש חומר אקדמי לציבור ולתרגל סטודנטים בסוג כזה של שכתוב). אם הטקסט משוכתב, אין בדרך־כלל בעיה של זכויות יוצרים או של בלעדיות.
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, וככזו היא אינה מיועדת לפרסום מחקרים מקוריים. ערך בוויקיפדיה מסכם מחקרים שכבר עברו את ההליך המורכב של ביקורת עמיתים ושאר הליכי הביקורת האקדמית. מטלת הכתיבה בוויקיפדיה נועדה לשפר את מיומנויות הלימוד והכתיבה ואין הכוונה לעודד מחקר מקורי (לזה נועדו מסגרות אחרות).
עם זאת, אם מדובר בפרטים טכניים שאינם פתוחים לפרשנות, ושאפשר לאמת אותם באמצעות מסמכים, רצוי לשלב את הנתונים החדשים בערך, עם הפניה אל המסמכים הרלוונטיים.
מידע נוסף בנושא זה נמצא בדף הזה בוויקיפדיה האנגלית.
בעיקרון לא, כי ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא כתב־עת לפרסום מחקרים מקוריים. מקורות ראשוניים פתוחים לעיון ולפרשנות, ולכן הם יכולים לשרת מחקר, אבל לא אנציקלופדיה. אפשר לציין מקור ראשוני אם מדובר בעובדה פשוטה שהמקור מוכיח. לדוגמה, אם הטענה היא שהתנ״ך פותח במילה ”בראשית“, אפשר לצטט את התנ״ך עצמו כהוכחה. אבל כל דבר מעבר לזה דורש אזכור מקור שניוני, כלומר מחקר אקדמי שקיבל הכרה כנדרש.
מידע נוסף בנושא זה נמצא בדף הזה בוויקיפדיה האנגלית.
כל שיטה אקדמית מקובלת מתאימה באזכור המקורות שעליהם מתבסס הערך. אם מדובר במאמר אקדמי שזמין ברשת (במלואו או בתקציר), יש לקשר אל המאמר ברשת. אם מדובר בספר, יש לציין את המסת״ב (ISBN).
כדאי לעיין באחד הערכים בוויקיפדיה שמוגדרים ”ערך מומלץ“ כדי ללמוד על צורת אזכור המקורות המקובלת בוויקיפדיה.
בוויקיפדיה אין צורך להשתמש בקיצורים כגון ”שם“ או ”ibid“, כיוון שאפשר לקשר ממקומות שונים בערך אל אותה הערת שוליים.
המלצות לגבי אופן אזכור מקורות אפשר למצוא בדף ויקיפדיה: ביבליוגרפיה בוויקיפדיה עצמה.
באופן כללי, המדיניות בוויקיפדיה היא שימוש בטרמינולוגיה המקובלת והרווחת בציבור. אולם המונחים הרווחים משתנים והשינויים האלה משתקפים גם בוויקיפדיה, שכן ויקיפדיה מתעדכנת כל הזמן.
בכל מקרה, לא מומלץ לנסות לקדם טרמינולוגיה חדשה באמצעות ויקיפדיה. ויקיפדיה לא נועדה למטרה הזאת.
אם הסטודנט/ית ישתמש בטרמינולוגיה שאינה מקובלת, סביר להניח שעורכים אחרים בוויקיפדיה ישנו את הנוסח לאחר העלאת הערך לוויקיפדיה. אם יש סיבה מיוחדת לשימוש בטרמינולוגיה חריגה, הסטודנט/ית יוכל לציין זאת ב”דף השיחה“ של הערך.
גרפים, מפות ותרשימים הם יצירות הכפופות לזכויות יוצרים. לכן, אי־אפשר להעתיק אותם ולשלב אותם בערך בוויקיפדיה. אם מדובר במפה גאוגרפית, אפשר לחפש מפה דומה מבין המפות שכבר הועלו לאתר ”ויקישיתוף“ (Wikimedia Commons). אם מדובר בתרשים שהוא המחשה ויזואלית פשוטה של הנתונים בערך, אפשר לבנות אותו מחדש באמצעות תוכנה מתאימה ולהעלות אותו לוויקישיתוף או לוויקיפדיה.
אפשר לצרף תמונות שהסטודנטים צילמו בעצמם, אבל צריך לשים לב לעניינים הבאים:
אפשר למצוא פרטים נוספים בדף הזה בוויקיפדיה עצמה.
לכל ערך בוויקיפדיה מצורף ”דף שיחה“. אפשר להגיע אליו בלחיצה על הלשונית ”שיחה“ בפינה הימנית העליונה של הערך. בדף זה מתנהלים דיונים בין העורכים בוויקיפדיה על פרטים שונים הכלולים בערך.
במסגרת התוכנית שלנו, הסטודנטים יכתבו טיוטה מחוץ לוויקיפדיה, ויעלו אותה לוויקיפדיה כערך רק כשהיא תהיה מוכנה ומושלמת. לפיכך, הסטודנטים לא יצטרכו לקיים דיונים ב”דף השיחה“ עם עורכים אחרים במהלך הכתיבה.
לאחר העלאת הערך לוויקיפדיה, הסטודנטים יוכלו, אם ירצו, לכתוב הערות על הערך בדף השיחה ולנהל דיונים עם עורכים אחרים, אבל זאת בזמנם החופשי, מחוץ למסגרת התוכנית.
בנוסף, יש גם ”דף שיחה“ אישי לכל משתמש/ת שנרשם בוויקיפדיה. דף השיחה האישי משמש להודעות אישיות ורצוי לעקוב אחרי השינויים בו לאחר הרישום.
אפשר למצוא פרטים נוספים בדף הזה בוויקיפדיה עצמה.
במסגרת התוכנית שלנו, אנחנו מבקשים מהסטודנטים לבחור נושאים שעדיין אין עליהם ערך בוויקיפדיה. כלומר, הם אינם מוסיפים חומר לערך קיים, אלא כותבים ערך חדש מאפס.
עם זאת, תהליך כתיבת הטיוטה אורך מספר חודשים, וייתכן שבמהלך הזמן הזה, אדם אחר כתב ערך בנושא הזה בוויקיפדיה.
במקרה כזה, נמזג את הטיוטה עם הערך הקיים. אם הסטודנטים מצאו פרטי מידע שלא נזכרים בערך הקיים, נוסיף אותם במקומות המתאימים. רצוי לא לערוך שינויים רבים בפתיח ובמבנה הכללי של הערך, אבל אפשר להוסיף פסקאות מהטיוטה וגם אפשר לתקן פרטים לא־מדויקים אם הסטודנטים יכולים לדייק יותר. בסוף התהליך, רצוי לפרט את השינויים ב”דף השיחה“ של הערך.
בדרך כלל מומלץ לרכז את כל המידע הקשור לנושא מסוים בערך אחד. עם זאת, אם הנושא רחב, ויש לכם מידע רב להוסיף על היבט מסוים שלו, אפשר לפצל את הערך לכמה ערכים נפרדים. לדוגמה, יש בוויקיפדיה ערך ”מדינת ישראל" וערך נוסף ”היסטוריה של מדינת ישראל". הערך ”מדינת ישראל“ כולל תמצית של הערך ”היסטוריה של מדינת ישראל“ עם הפניה אל הערך הראשי. השיטה הזאת נהוגה ברוב הערכים שעוסקים במדינות, וגם בתחומים אחרים.
פיצול ערך באופן הזה צריך להיעשות בתיאום עם קהילת העורכים של ויקיפדיה. לכן, אם אתם מעוניינים לפצל ערך, היוועצו בנו כדי שנוכל לתאם זאת או להדריך אתכם איך לבקש זאת מהקהילה.
”ערך יתום“ הוא כינוי לערך בוויקיפדיה שאין אליו קישורים מערכים אחרים. הערכים בוויקיפדיה מקיימים רשת של קשרים. הרשת הזאת היא אחד היסודות של ויקיפדיה. היא מאפשרת ניווט נוח יותר למשתמשים בוויקיפדיה וגם מאפשרת למשתמשים מתקדמים חקירת קשרים בין תחומי ידע שונים. בעת כתיבת ערך חדש, יש לקשר מושגים המופיעים בו אל ערכים רלוונטיים בוויקיפדיה. נוסף על כך, לאחר שמירת הערך החדש בוויקיפדיה, מומלץ מאוד לעיין בערכים אחרים שעוסקים בנושאים קרובים, וליצור קישורים ממושגים הנזכרים בהם אל הערך החדש ששמרתם, אם המושגים האלה קשורים לנושא הערך. תוכלו למצוא מידע נוסף בנושא בוויקיפדיה – מיזם אימוץ ערכים יתומים.
”קישור אדום“ הוא קישור לדף שעדיין אינו קיים בוויקיפדיה. בעת כתיבת ערך בוויקיפדיה, יש ליצור קישורים ממילים, ביטויים ושמות אל הערכים בוויקיפדיה העוסקים במושגים שאותם מילים, ביטויים ושמות מייצגים. אם ערך מתאים עדיין אינו קיים, הקישור יופיע בצבע אדום. קישור אדום כזה הוא הזמנה לכתיבת ערך בנושא. לחיצה עליו תפתח חלון עריכה שבו הקורא יתבקש לכתוב ערך חדש על הנושא הגלום במילים של הקישור.
”קישור אדום“ הוא הזמנה גם לכתיבת דפים שאינם ערכים. לדוגמה, שם המשתמש שלכם בוויקיפדיה יופיע כקישור אדום כל עוד לא כתבתם פרטים על עצמכם בדף המשתמש שלכם.
יש רשימה של ”קישורים אדומים“ והיא יכולה לשמש למציאת נושאים לכתיבה בוויקיפדיה. חלק ניכר מה”קישורים האדומים“ ברשימה מפנים לעניינים טכניים הקשורים בניהול ויקיפדיה. אבל אפשר למצוא ברשימה גם נושאים רבים לערכים.
בוויקיפדיה יש ערך על כל שנה בהיסטוריה הכולל פירוט של האירועים שהתרחשו באותה שנה. יש גם ערכים דומים על תאריכים חשובים. כשאתם מציינים תאריך – לדוגמה, 23 בנובמבר 1853 – צרו קישור לערך 23 בנובמבר וקישור נוסף לערך 1853.
בוויקיפדיה, ”מלחמת עריכה“ היא מצב שבו יש מחלוקת בין שני עורכים (או שתי קבוצות עורכים) על פרט כלשהו בערך בוויקיפדיה, והם מוחקים זה את העריכה של זה (או משחזרים שוב ושוב את הערך לגרסה שקדמה לעריכה שבמחלוקת). זהו מצב לא־רצוי שקהילת העורכים מנסה להימנע ממנו. לפעמים אף חוסמים עורכים שמעורבים ב”מלחמת עריכה“.
במסגרת התוכנית שלנו, הסטודנטים לא יעבדו ישירות בוויקיפדיה, אלא יכתבו טיוטות במעבד תמלילים ויעלו אותו כערך לוויקיפדיה רק בשלב הסופי, בהדרכת צוות העמותה.
אם לאחר העלאת הטיוטה הסופית לוויקיפדיה יוכנסו שינויים בערך שהסטודנטים לא יהיו מרוצים מהם, עליהם להימנע ממחיקות או שחזורים לגרסה הקודמת, ולנהל דיון מסודר ב”דף השיחה“ של הערך.
אפשר למצוא פרטים נוספים בדף הזה בוויקיפדיה עצמה.