ד"ר גדעון טיקוצקי, מרצה לספרות באוניברסיטה העברית, הפתיע את הסטודנטים שלו: במקום עוד עבודת גמר "מסורתית", הסטודנטים נדרשו לכתוב ערך ויקיפדיה בנושאי הקורס. גדעון סיפר לנו על החוויה שלו ושל תלמידיו בשילוב מטלה חדשנית בקורסים
תוכל לספר לנו באיזה קורסים ניתנה המטלה?
באוניברסיטה העברית, שבּה אני מלמד בשנים האחרונות, בקורס על הספרות הצרפתית שנכתבה במלחמת העולם השנייה (סארטר, קאמי ואחרים), ובאוניברסיטת תל אביב, שהתארחתי בה בשנה שעברה, בקורס ששמו ‘דיוקן האמן – והאמנית – כאיש צעיר’, על ההתחלות ולבטי היצירה של משוררים עברים נודעים בראשית דרכם: לאה גולדברג, יהודה עמיחי ודליה רביקוביץ. שניהם היו קורסים לתואר בוגר.
ספּר על מטלת הכתיבה בוויקיפדיה. כיצד נולד הרעיון?
קראתי ריאיון עם ד”ר שרון גבע על פרויקט שערכה להנצחת נשים, שבמסגרתו גייסה את הסטודנטיות והסטודנטים שלה לכתיבת ערכים על נשים בולטות שנשכחו עם הזמן, וזה מה שנתן לי את הרעיון, כל הקרדיט שמור לה. בחרתי דווקא במטלה הזאת מתוך הבנה שהאקדמיה היא מפעל ענק ומרשים מאוד שמייצר ידע, שרק מיעוטו חוזר אל הציבור, ושזוהי דרך לשתף בידע שצברנו ביחד בכיתה גם את מי שלא זכו להיות חלק מהקהילה שנוצרה בקורס.
איך התנהל תהליך העבודה? האם קורס עם מטלת כתיבה בוויקיפדיה דומה לקורס אקדמי רגיל?
ודאי, קורס רגיל לגמרי. במפגשים האחרונים של הסמסטר דיברנו על מטלת הסיום והתכוננו לקראתה בכמה מישורים, אבל לא נחוץ לזה זמן רב. קראנו ערכי ויקיפדיה אחדים בנושאים שעסקנו בהם, ולאור הידע שהסטודנטים והסטודנטיות צברו במהלך הסמסטר, בחנּו אם הם שלמים, אם יש בהם הטיות כאלה ואחרות, וראינו אילו ערכים חסרים. כך שחלק מלימוד הקריאה הביקורתית, שהוא בעיני נשמת אפם של מדעי הרוח, התבצע כך. הצעתי לסטודנטים רשימת נושאים שלדעתי ראוי לכתוב עליהם ערכים והשארתי למי שרצה ורצתה ליזום כתיבה של ערכים נוספים או אחרים, כל אחד ואחת על פי נושאי העניין, גם אם לא התקשרו ישירות לקורס. המשימה הייתה כתיבת ערך מוקפד אחד בהיקף כ-1,000 מילה, או שניים בני כ-500.
המלצתי לסטודנטים ולסטודנטיות להתחלק לשלישיות, שבכל אחת מהן ימונה כותב (שגם יאתר את המקורות הביבליוגרפיים הנחוצים), עורך (שיערוך את הטקסט מבחינה אקדמית, יראה שהכול זורם באופן בהיר ולוגי, וגם יערוך סגנונית ולשונית) ו’ויקיפד’, על שם העורכים הוותיקים בוויקיפדיה, שלצד העזרה לעמיתיו, יסייע גם בכל ההיבטים הטכנולוגיים של העלאת הערך לרשת. בפועל היו כמה שלישיות, כמה זוגות ולא מעט סטודנטים שבחרו לעבוד לבדם – התחשבתי במאמץ המיוחד שלהם בציון שנתתי להם.
מה הייתה התגובה של הסטודנטים למטלה? האם הם העדיפו מטלות כתיבה “מסורתיות” יותר?
לומר את האמת, בהתחלה הם חששו, רובם לא האמינו ביכולת שלהם לכתוב בעצמם ערכי ויקיפדיה ובכלל לא העלו על דעתם שאפשר ליזום כתיבה של ערכים, וגם נלווה לזה אי-ביטחון מסוים מבחינה טכנולוגית. אבל מהר מאוד החששות פינו את מקומם להתלהבות ולחדוות עשייה. בדיעבד, בסקר שביעות הרצון מההוראה בשני הקורסים הם שבו וציינו את כמה נהנו – כן, נהנו! – מהמטלה הזאת. עבורם זו חוויה מרעננת ומעוררת, שהראתה להם שהם יודעים לעשות יותר ממה שחשבו.
שמחתי מאוד גם לראות איך העורכים בוויקיפדיה עזרו לקליטת הערכים, בין אם בהתאמתם לתבניות הקבועות ובין אם בהערות תוכניות שהעירו. בלי להכיר אישית, היינו שותפים כולנו למאמץ הזה.
כיצד התמודדת עם האפשרות שאולי חלק מהערכים יימחק או יערך?
באותו ריאיון שהזכרתי, ד”ר גבע התלוננה על עורכים בוויקיפדיה שמחקו ערכים שנכתבו על ידי הסטודנטים והסטודנטיות שלה. דיברנו על זה מראש במהלך הסמסטר: שייתכן שחלק מהטקסטים יושמטו, ושאם כן, נצטרך להבין מדוע וללמוד גם מזה. ואכן היו כמה ערכים שנמחקו ושלא נמצא להם מקום בוויקיפדיה, מעטים מאוד, אבל הסטודנטים שחיברו אותם קיבלו כמובן ציון מלא.
לדוגמה, הייתה שלישיית סטודנטים שכתבה ערך מפורט על הקשר האישי והספרותי הנרחב של יהודה עמיחי עם לאה גולדברג. הם שילבו זאת כסעיף גדול מאוד בָּערך על לאה גולדברג, אבל זה נמחק לגמרי: ה’וויקיפד’ חשב בהכרח שזה יצר דיספרופורציה בערך על גולדברג, ומבחינתו בצדק. זה לימד אותם איך הידע שהם צוברים נראה בחוץ: מה שאותם הלהיב, נראה לאדם מבחוץ אקדמי מדי ואולי אפילו מיותר לאנציקלופדיה, או לפחות מיותר בהקשר זה. זה היה שיעור חשוב.
בסוף הסמסטר, אחרי שכל הערכים עלו לרשת, שלחתי מייל לכל הסטודנטים והסטודנטיות בקורס, לסיכום, שיראו את מלוא המניפה של הערכים שהקורס תרם לאנציקלופדיה, וגם מה שהושמט. כתבתי להם איך גם מהצנזורות לומדים. וזה התחבר למה שלמדנו במהלך הסמסטר, איך זיכרון תרבותי נוצר, נערך, משתמר או נמחק, כמה הידע נתון כל הזמן לגלים של בנייה ושל בלייה, ובעיקר: איך מאחורי ידע וזיכרון, שנדמים אובייקטיביים ומוחלטים, יש אנשים ושיקולים סובייקטיביים, לטוב ולמוטב.
מה היה השוני הגדול ממטלת כתיבה רגילה?
השוני העיקרי היה הניסיון לדמיין את הקורא שבחוץ. בעבודה אקדמית רגילה הסטודנטים כותבים למרצה, הוא או היא הנמען שלהם, הם מנסים לקלוע לטעמו או לטעמה, והכול נשאר בסופו של דבר ביניהם. ואילו במטלה של כתיבת ערך בוויקיפדיה, גם למרצה יש כמובן תפקיד של נמען, אבל הנמען העיקרי הוא הקורא המדומיין, שם בחוץ. וצריכים להגיע אליו, לדבר אליו או אליה, מצד אחד באחריות ומצד שני בגובה העיניים. הסטודנטים והסטודנטים גילו בַּכתיבה שהם צריכים לפשוט את מחלצות הז’רגון האקדמי. שהם צריכים לזקק את הידע שצברו, להבחין בין עיקר לטפל, ובעיקר להגיש ולהנגיש את הידע הזה, כך שגם מי שלא זכה ללמוד כמוהם יבין אותו. ופתאום הם הבינו את המרחק שהם עצמם עשו באקדמיה, גם אם זוהי שנת הלימודים הראשונה שלהם. מתלמידים הם הפכו מורים לרגע, לבני סמכא, גם אם בתחום נקודתי. והתהליך כולו שבר את הלמידה, שהיא פסיבית מיסודה, ועשה אותה לאקטיבית, ולכן גם ליותר משמעותית: מצרכני ידע הסטודנטים הפכו ליצרני ידע.
מה היית אומר למרצים שחושבים על הכיוון של מטלת ויקיפדיה?
ממליץ בחום, וזה הרבה יותר פשוט ממה שחושבים. זה מעורר עניין לאורך הסמסטר ורותם את הסטודנטים והסטודנטיות, שיודעים שעוד רגע תוטל עליהם אחריות מקצועית, ולכן הם מגלים יותר דריכות וערנות לתכני הקורס. נראה לי שמטלה כזאת מתאימה לקבוצות של עד 40 סטודנטים, אבל עוד צריך לבדוק. למנחה זה חוסך עבודה בכך שמקבלים עבודות קצרות יותר מצד ההיקף, וגם פחות עבודות ממספר הסטודנטים בקורס, כי חלקם עובדים בצוותים, אבל מצד שני המנחה עובד/ת יותר קשה כי נדרש מעט יותר ליווי ובעיקר הכרח לערוך את הערכים עריכה מדעית ולשונית, כדי שהתוצר יהיה ראוי לפרסום ברשת. בסופו של דבר זה לקח לי לא יותר זמן ומשאבים מאשר בדיקה של מטלת כתיבה ‘מסורתית’. אלא שכאן יש ערך מוסף: הטקסטים הללו זוכים לַנצח הקטן של הרשת. כבר יצא לי להיעזר בהם בעצמי תוך כדי חיפוש ברשת, ואני בטוח שהם ישרתו גם את הסטודנטים והסטודנטיות שלי בעתיד.
יתרון נוסף למטלה הזאת: היא אפשרה לסטודנטים שעברית אינה שפת אמם להתבטא בצורה מיטבית. להשמיע את קולם בשפתם, ולהעשיר את ויקיפדיה “שלהם”. סטודנטיות ערביות יצרו בזכות הקורס ערכים עשירים בערבית על לאה גולדברג ועל דליה רביקוביץ, שקודם כלל לא זכו לייצוג בוויקיפדיה הערבית. למי מן הגולשים מהעולם הערבי שיתעניין בהן וביצירתן, מובטח עכשיו גשר מיטבי אל הספרות העברית. סטודנטית ששפת אמה אנגלית הרחיבה בצורה משמעותית את הערך באנגלית על הסטריאוטיפ של “היהודייה הנאווה” (La belle juive) באמנות ובתרבות, שעסקנו בו בקורס, ומערך לקוני נוצר טקסט עשיר וממוסמך שישרת ודאי קהל עצום.
מה היחס שלך לוויקיפדיה? אנחנו יודעים שהאקדמיה רואה בה הרבה פעמים גורם מאיים, ומרצים מזהירים תלמידים מפני השימוש בה…
אני לא מאמין למי שאומר שהוא נמנע משימוש בוויקיפדיה. כולנו נעזרים בה, מדי יום, גם באקדמיה. אבל מעצם החינוך שקיבלתי באקדמיה אני קורא בעיניים ביקורתיות את הערכים בוויקיפדיה, בדיוק כשם שאני קורא את הערכים באנציקלופדיה העברית או באנציקלופדיה בריטניקה תוך הטלת ספק בריא. וכאן, ברשת, יש לנו הזדמנות נפלאה לתקן ולשנות כל הזמן. אני רואה בזה לא רק זכות אלא גם חובה, מתוך אותה תפיסה המבקשת לשתף את הציבור הרחב בידע האקדמי. באנגלית ישנו צירוף ידוע, Town and Gown, ‘הגלימה והעיר’, ובהשאלה: מערכת היחסים של האקדמיה עם הקהילה שהיא שוכנת בה. מטלת כתיבת הערכים בוויקיפדיה מקרבת את שני הקטבים הללו, לרווחת שניהם.